הווב הראשון התפתח בשנות ה90 (1990-2000) והיה השלב הראשוני של האינטרנט. הוא התבסס על HTML בסיסי שאפשר לעצב דפי אינטרנט. האי.לרנינג שהתפתח מווב 1.0 היה ברובו חיקוי ולא שינוי, של סגנון הלמידה המיושן שרווח ב200 השנים האחרונות.

ווב 2.0 הוא השלב השני (2000-2010) והמפותח יותר של האינטרנט. הוא מתבסס על שילוב של XML וז'אווה סקריפט     (AJAX)  ומאפשר ליישומים ומכשירים להבין דפי אינטרנט. בכך הוא מכניס בינה מלאכותית לשימוש יומיומי, כמו שהסלולר והטלוויזיה מצויות בשימוש יומיומי אצל כל אדם. כמו כן, AJAX מכניס מימד של דינאמיות וקלילות ליישומי ווב שנעשים זמינים כמו יישומי דסקטופ. ההבנה והקלילות הופכות את ווב 2.0 להרבה יותר שיתופי מווב 1.0. בני 7-27 ב2005, יותר יוצרים תוכן מאשר הם צורכים תוכן!

 

 

א. ווב 2.0: המשתמשים הם יצרני התוכן העיקריים ולא חברות המדיה והעיתונים הגדולים.

חינוך 2.0: התלמידים הם יצרני חומרי הלימוד ולא המורים ולא מערכת החינוך ולא האוניברסיטאות. מה זה וויקי-כיתה? קונסטרוקטיביזם!

 

ב. ווב 2.0: הנתונים הם הנכס העיקרי ולכן יש להשביח אותם ולהופכם לייחודיים (ראה השימוש שסקייפ עשה בנתונים שנאספו מקאזה, ולכן הוא נמכר ביותר מ4 מיליארד דולר).

חינוך 2.0: נתוני התלמידים הם נכס מרכזי של המורה ושל בית הספר. באמצעות כריית נתונים, המורה יכולה לדעת על מצבו הפדגוגי-לימודי-קוגניטיבי-רגשי-חברתי בזמן אמת. אין צורך לחכות עד סוף השליש או סוף השנה. ההערכה היא מעצבת ומתמשכת.

 

ג. ווב 2.0: תעל את משתמשיך לתעל את אפקט הרשת (חוק מטקלף האומר כי עוצמת הרשת גדלה חזקתית בעוד שמספר המשתמשים גדל חשבונית) לטובתך, כך שייצרו שיווק ויראלי לשירות שלך.

חינוך 2.0: כל תלמיד יכול למנף לטובתו את חוק עוצמת הרשת באמצעות למידה מבוזרת אד-הוקית: חיפוש בגוגל, פנייה לפורומים, פנייה לבלוגים וכו'.

 

ד. ווב 2.0: נסה להמיר כל מוצר לשירות.

חינוך 2.0: ממשלות צריכות להפוך את כל ספרי הלימוד לשירות ווב, לפי עקרונות של "חינוך פתוח וקוד פתוח". למשל ממשלת ישראל יכולה לרכוש "בכמה גרושים" את זכויות היוצרים מכל המול"ים של כל ספרי הלימוד ולפרסם את זה בחינם בפורטל מערכת החינוך. לא צריך יותר שתלמידי א,ב, יסחבו עשרות קילוגרמים של פסולת עץ (נייר) על גבם. לביטים אין מסה, לאטומים יש.

 

ה. ווב 2.0: רק חלק מהזכויות שמורות. עודד שיעתיקו ממך (האקביליות).

חינוך 2.0: מותר להעתיק במבחנים ובעבודות. שיתופיות ועבודת צוות הם ערכים חשובים בעידן ווב 2.0. האינדיבידואלים הקיצוני הבא לידי ביטוי במבחנים הוא נחלת העבר. הוא נחלת סביבת העבודה של צ'רלי צ'פלין ב"זמנים מודרניים". "רק חלק מהזכויות שמורות" בחינוך פירושו שההעתקה היא הכתפיים של אחרים שעליהם אנו עומדים ועושים Re-use, למטרותינו.

 

ו. ווב 2.0: אין יותר גרסאות שמשודרגות כל כמה שנים. שדרג כל כמה ימים ואפילו כל כמה שעות.

חינוך 2.0: אין מה לפתח קורסים באוניברסיטאות ומקצועות לימוד בבית הספר במשך שנים. יש לעדכן בזמן אמת כל כמה ימים או שעות בהתאם לנתוני משתמשי את הקורס, (או המקצוע)

 

ז. ווב 2.0: שתף! אל תשלוט!

חינוך 2.0: מרצה ומורה, אל תשלטו בתלמידיכם ואל תפחידו אותם בציונים. שתפו אותם בהערכה, בתכנון הלימודים. תלמדו מהם.

 

ח. ווב 2.0: פתח יישומים שטובים לכל מכשיר (סלולר, פי.סי. טלוויזייה, מיקרוגל, וכו).

חינוך 2.0: מותר להכניס סלולר למבחנים. הלמידה נעשית בכל מקום.

 

ט. השתמש ב"חוק הזנב הארוך: האומר כי אפשר להרוויח יותר ממספר גדול של שירותים (שירים למשל) למספר גדול של קהילות, מאשר מספר קטן של שירותים (להיטים) להמון אנשים.

חינוך 2.0: אין יותר גאונים ומחוננים. אין אינטליגנציה אחת. למבחנים פסיכומטריים אין כל ערך. כל אחד גאון בתחום אחר. ריבוי אינטליגנציות (גרדנר). אינטליגנציה רגשית, אינטליגנציה חברתית, אינטליגנציה גופנית וכו' וכו'.

 

י. ווב 2.0: הפסק להתבסס על מותגים להמונים ובמקום זאת עבור לתגים לקהילות.

חינוך 2.0: אין יותר חינוך להמונים הנקבע מלמעלה. כל קהילה אחראית על החינוך שלה. אין משורר לאומי. אין היסטוריה לאומית. יש הרבה משוררים. יש הרבה היסטוריות.