אני קוראת לאט. לאט באופן קיצוני. כמעט בקצב הקראה לילד לפני השינה. לאחרונה הקריאה שלי הפכה איטית יותר, בגלל האינטרנט. הסיבה: אני נתקלת בנושאים שמעניינים אותי – והולכת איתם לאן שהם לוקחים אותי. הרשת מאפשרת ואף מעודדת קריאה כזאת. מספר אחד אפשר לייצר אינסוף חיבורים. האפשרויות האלה כלכך מושכות את לבי, עד שעלה על דעתי שבמקום די.ג'יי (disk jockey) אני מציעה בי.ג'יי (book jockey).

 

הנה דוגמה לקריאה מתבדרת שכזאת,  בספר חוויה ניו-זילנדית מאת שפרה הורן.

 

 

כדי להגדיר מה  היא האקה אני לא נעזרת בשפרה הורן, אלא מקלידה בגוגל:

define:haka

להלן הגדרה: מחול מסורתי של המאורים בניו זילנד.

 

ההאקה הפכה בימים האחרונים כאן ממש אובססיה. אני כל הזמן מנסה לשכנע את בני הבית שיסתכלו ביחד איתי על עשרות עשרות ביצועים של ההאקה באינטרנט.

למשל:

 – כולל תנועות עיניים ולשון מוזרות

 

המילים של הקמה טה (יש כל מיני האקה-ות כנראה) מבוצעות על ידי ה-ALL BLACKS  (נבחרת הרוגבי של ניו זילנד). 

 

וההסבר לתנועות של הקמה טה:

 

מוצלח במיוחד – ההאקה הישן במשחק נגד דרום אפריקה:

http://www.youtube.com/watch?v=kd0kDxP04eI&feature=related          

 

והביצוע המהמם שלהלן (אבל בלי פרצופים – כמה חבל!)

 

זה הריקוד החדש עם תנועת שיסוף הגרון:

תראו את השחקנים בנבחרת הנגדית. הם מפחדים להניד עפעף או אולי מתאפקים שלא להתפוצץ מצחוק?

 

מצחיק אותי להשוות את ההאקה הזאת להורה... 

אלה ראשים מקועקעים של מתים, באופן מסורתי לוחמים ונכבדי השבט של המאורים. לא מצאתי אף צילום של זה באינטרנט. כנראה שבגלל שהפרסום נחשב תועבה.

הנה ציור:

ואפשר לקרוא על זה במוזיאן הלאומי של המדינה, טה פפה, שבו ישנו האוסף הרשמי, אבל לא מציגים אותו לקהל:

 

נעשיתי ירוקה מקנאה בגלל תרגולות המיחזור של הניו זילנדים. הלואי עלינו. אבל  מצאתי דוקא את זה - כמה סרטים המתעדים תחרויות נסיעה בפחי מיחזור אשפה, והם הצחיקו אותי. הנה אחד כזה:

 

משוגעים הניו זילנדים האלה!

הנה היא: